Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 3b
לְמִנְיָנָא אַחֲרִינָא הוּא? אָמַר רַב פָּפָּא: ''שְׁנַת עֶשְׂרִים'' ''שְׁנַת עֶשְׂרִים'' — לִגְזֵירָה שָׁוָה: מָה הָתָם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא, אַף הָכָא לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא.
Traduction
it follows some other count. Rav Pappa said: The meaning of the first instance of the expression ''the twentieth year'' may be inferred from the second instance of the expression ''the twentieth year'' by way of a verbal analogy: Just as there the reference is to the twentieth year of Artaxerxes, so too, here the reference is to the twentieth year of Artaxerxes.
Tossefoth non traduit
למנינא אחרינא. לשום מעשה שהיה ובירושלמי דוחה דלעולם מניסן מנינן והאי דקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן כו' בירושלמי גרס התיב ר' יצחק והכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה וגו' (בראשית ח':
י''ג) ותני עלה שנת המבול אינה עולה מן המנין תפתר כר''א דאמר בתשרי נברא העולם והכתיב (נחמיה ב':א') ויהי בחדש ניסן שנת עשרים ונאמר (שם א) ויהי בחדש כסליו שנת עשרים תפתר כר''א דאמר כל שנה שלא נכנסו לה ל' יום אין מונין אותה שנה שלימה ופריך והא כתיב (שמות מ':י''ז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וא''ת שנה שלישית היא ולא מנאה אלא שניה ע''י שלא נכנסו לה שלשים יום דאין מונין אותה שנה שלימה כלומר אם תרצה לדחות ששנה שלישית היתה ולא מנאה אלא שניה שלא נכנסו לה ל' יום והכתיב (במדבר י':י''א) ויהי בשנה השנית בחדש השני [בעשרים בחדש] נעלה הענן מעל משכן והא איתא בשתא חמשין יומין ואין מונין אותה שנה שלימה:
וּמִמַּאי דְּמַעֲשֶׂה דְּכִסְלֵיו קָדֵים, דִּילְמָא מַעֲשֶׂה דְּנִיסָן קָדֵים?
Traduction
The Gemara raises another question: Even though those two events took place in the same year, from where is it known that the incident that occurred in Kislev took place first? Perhaps the incident that occurred in Nisan took place first, in which case it is possible that even the years of gentile kings are counted from Nisan.
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵיו, אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן.
Traduction
The Gemara answers: It should not enter your mind to say this, as it is taught in a baraita: The words that Hanani told Nehemiah in the month of Kislev, Nehemiah told the king in the month of Nisan.
דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵיו — שֶׁנֶּאֱמַר: ''דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם. וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפוֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ''.
Traduction
The baraita explains: The words that Hanani said to Nehemiah in Kislev are as it is stated: ''The words of Nehemiah, son of Hachaliah: And it came to pass in the month Kislev, in the twentieth year, as I was in Shushan the capital, that Hanani, one of my brothers, came out of Judah, he and certain men; and I asked them concerning the Jews who had escaped, who were left of the captivity, and concerning Jerusalem. And they said to me: The remnant who are left of the captivity there in the province suffer much hardship and insult; and the wall of Jerusalem is broken down, and its gates are burned with fire'' (Nehemiah 1:1–3).
Rachi non traduit
ויבא חנני. מירושלים בא שכבר עלו בני הגולה מימות כורש והיו שם בימיו ובימי אחשורוש וארתחשסתא זהו דריוש שאחר אחשורוש שנבנה הבית בשנת שתים לדריוש והרבה נשארו בבבל ונחמיה בן חכליה היה שר המשקים למלך בשושן הבירה:
אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אוּכְּלוּ בָאֵשׁ''.
Traduction
Nehemiah told these words to the king in Nisan, as it is stated: ''And it came to pass in the month Nisan, in the twentieth year of Artaxerxes the king, that wine was before him, and I took up the wine and gave it to the king. Now I had not been sad before in his presence. And the king said to me: Why is your face sad, seeing that you are not sick? This is nothing else but sorrow of the heart. Then I was very much afraid, and I said to the king: Let the king live forever: Why should not my face be sad, when the city, the place of the tombs of my ancestors, lies waste, and its gates are consumed with fire?'' (Nehemiah 2:1–3).
Tossefoth non traduit
שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו. פשטיה דקרא משמע דהאי עובדא דנחמיה בפני ארתחשסתא המלך היה דהוא דריוש בן אסתר שנבנה הבית בימיו אבל אי אפשר לומר כן דהא בשנת שיתא למלכות דריוש נבנה הבית כדכתיב ושיציא ביתא דנא ובסמוך מייתי לה והך עובדא דהכא בשנת עשרים הוה [דכבר היו ישראל בהשקט ובבטחה] ועוד דבסמוך פריך רב יוסף לר' אבהו דאמר מניסן מנינן למלכי ישראל א''כ קשו קראי אהדדי הוה ליה לאקשויי מהאי קרא גופיה דשנת עשרים לחדש תשרי קא חשיב וצריך לפרש דהכי קאמר קרא שנת עשרים לארתחשסתא דהוא כורש ראשון של פקידת המלך דריוש הביא יין לפניו דהוא דריוש בן אסתר ומעשה הזה בשנה שלישית למלכותו כדכתיב (עזרא ד':
כ''ד) באדין בטלת עבידת בית אלהא וגו' עד שנת תרתין לדריוש מלך פרס ובשנת שלש למלכו דבר נחמיה לפני המלך על חומת ירושלים המפורצת כדכתיב בעזרא והיא היתה שנת עשרים לכורש הראשון כדאי' במגילה פרק קמא (דף יא:) תלת דכורש וארביסר דאחשורוש ושתים דדריוש בן אסתר ובשלישית בקש נחמיה על בנין העיר ומיהו יש לפרש דקרא כפשטיה דבשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבית ונגמר הבנין בשנת שש למלכותו ולא בנו חומת העיר ושעריה כי אם בנין בית המקדש לבדו והיו נתונים ברעה גדולה ובחרפה לפי שהעכו''ם שוללים אותם עד שנת עשרים לדריוש שבקש על חומת העיר עד שעלתה ארוכה לחומת ירושלים כדמוכחי קראי אך בבנין הבית לא נתעסקו שכבר היו בנוי:
''וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבוֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן''.
Traduction
''Then the king said to me: For what do you ask? So I prayed to the God of heaven. And I said to the king: If it please the king, and if your servant has found favor in your sight, that you would send me to Judea, to the city of the graves of my ancestors, that I may rebuild it. And the king said to me, the consort also sitting by him: For how long shall your journey be? And when will you return? So it pleased the king to send me; and I set him a time'' (Nehemiah 2:4–6).
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ''בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ'', וּכְתִיב: ''בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ''. וְאִם אִיתָא — ''בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ'' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
Rav Yosef raised an objection against the rule established by Rav Ḥisda that the years of gentile kings are counted from Tishrei from the verse that states: ''On the twenty-fourth day of the sixth month, in the second year of Darius the king'' (Haggai 1:15), and it is written immediately afterward: ''In the seventh month, in the second year, on the twenty-first day of the month, the word of the Lord came by the prophet Haggai, saying'' (Haggai 2:1). And if it were so that the years of gentile kings are counted from Tishrei, what the verse needed to state is: In the seventh month in the third year, as a new year had already started for him.
Rachi non traduit
בששי בשנת שתים. שניהם בנבואת חגי נבדק במקרא ולא נמצא כתוב בפסוק שני בשנת שתים אך י''ל שלפסוק של מעלה הימנו קאי שכתוב בו בשנת שתים:
Tossefoth non traduit
ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש ובשביעית בעשרים ואחד לחדש היה דבר ה'. תרי קראי נינהו זה אחר זה מיד בנבואה של חגי ואין מפורש שם מה היה בעשרים וארבעה לחודש בששי ואע''פ שהוא תחלת פרשה צ''ל דקאי אפרשה קמייתא דכתיב לעיל מינה ויבאו ויעשו מלאכה בבית ה' אלהיהם כלומר ביום עשרים וארבעה לחודש בששי דבאותו יום התחילו לסתת באבנים ולנסר בעצים ובשביעית בעשרים ואחד לחדש היה דבר ה' אל חגי לזרזם להתחזק על המלאכה:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, לְפִיכָךְ מָנוּ לוֹ כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Rabbi Abbahu said in answer to this objection: Cyrus was a virtuous king, and consequently Haggai counted the years of his reign like those of the kings of Israel, i.e., from Nisan.
Rachi non traduit
כורש מלך כשר היה. כלומר על שם שהיה כשר קראוהו כורש ושמו מעיד עליו לפיכך מנו לו כמלכי ישראל:
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: חֲדָא — דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, דִּכְתִיב: ''וְשֵׁיצִיא בַּיְתָא דְנָא עַד יוֹם תְּלָתָא לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁית לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא'', וְתַנְיָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ, וּכְתִיב: ''וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ'', וְאִם אִיתָא — ''שְׁנַת הַשְּׁמִינִית'' מִיבְּעֵי לֵיהּ.
Traduction
Rav Yosef strongly objects to this explanation for two reasons: One objection is that if this is so, the verses contradict each other, as it is written: ''And this house was finished on the third of the month Adar, which was in the sixth year of the reign of Darius the king'' (Ezra 6:15), and it is taught in a baraita: At that same time in the following year Ezra went up from Babylonia together with his company of exiles. And it is written in the Bible: ''And he came to Jerusalem in the fifth month, which was in the seventh year of the king'' (Ezra 7:8). And if it were so that this king’s years were counted like those of the kings of Israel, what the verse needed to state is: Which was in the eighth year of the king.
Rachi non traduit
חדא. דאם מניסן מנינן קשו קראי אהדדי:
באותו זמן לשנה הבאה. ע''כ שביעית היא לו ממה נפשך:
וכתיב בעזרא ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך. ואי מנו לו מניסן שמינית היא:
Tossefoth non traduit
באותו זמן לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו עמו. דהכי מוכחי קראי כדכתיב (עזרא ו) ושיציא ביתא דנא לירח אדר וכתיב בתריה דעבדו חנוכת הבית ואחר כך עבדו פסח (ואמר) [ואי מניסן מנינן] כשעשה פסח היה שנה שביעית וכתיב בתריה אחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא וכתיב (שם ז) הוא עזרא עלה מבבל וכתיב ויבא ירושלם בחודש החמישי היא שנת השביעית למלך וכתיב (שם) באחד לחדש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל והיינו באותו הזמן לשנה הבאה וסמוך לאדר היה ואי מניסן מנינן על כרחך היה שנה שמינית:
וְעוֹד: מִי דָּמֵי? הָתָם כּוֹרֶשׁ, הָכָא דָּרְיָוֶשׁ! תָּנָא: הוּא כּוֹרֶשׁ, הוּא דָּרְיָוֶשׁ, הוּא אַרְתַּחְשַׁסְתְּא. כּוֹרֶשׁ — שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, אַרְתַּחְשַׁסְתְּא — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — דָּרְיָוֶשׁ שְׁמוֹ.
Traduction
And further, a second objection: Are Rav Yosef’s objection and Rabbi Abbahu’s resolution comparable? There, Rabbi Abbahu speaks of Cyrus, whereas here, the verses speak of Darius, and it was never said about Darius that he was a virtuous king. The Gemara explains: This is not difficult, as the Sages taught in a baraita: All three names are referring to the same person: He is Cyrus; he is Darius; and he is also Artaxerxes. He was called Cyrus [Koresh] because he was a virtuous [kasher] king; he was called Artaxerxes after his kingdom, i.e., this was his royal title; and what was his real name? Darius was his name.
Rachi non traduit
ועוד. אנן בדריוש קיימינן ואת אמרת כורש מלך כשר היה:
הוא כורש כו'. אף דריוש שאחר אחשורוש נקרא כורש:
Tossefoth non traduit
הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא. שלשתן כתובים בחד קרא לעיל מקרא דושיציא ביתא דנא והכי כתיב ושבי יהודאי בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלהא ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס וכתיב ושיציא ביתא דנא עד יום תלתא לירח אדר דהיא שנת שית לדריוש מלכא:
וארתחשסתא על שם מלכותו. ואף כורש הראשון שנקרא ארתחשסתא כדפרישית לעיל כמו כן היינו על שם מלכותו:
מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָא קַשְׁיָא: כָּאן קוֹדֶם שֶׁהֶחְמִיץ, כָּאן לְאַחַר שֶׁהֶחְמִיץ.
Traduction
The Gemara notes: In any case, it is difficult, as in one place his years are counted from Nisan, whereas in another place they are counted from Tishrei. Rabbi Yitzḥak said: This is not difficult, as it can be explained as follows: Here, where his years are counted from Nisan like the kings of Israel, it speaks of him before he became corrupt, whereas there, where his years are counted from Tishrei, it speaks of him after he became corrupt.
Rachi non traduit
החמיץ. נעשה רשע כשעלה עזרא כבר החמיץ:
מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: וּמִי הֶחְמִיץ? וְהָכְתִיב:
Traduction
Rav Kahana strongly objects to this explanation: Did he really become corrupt after Ezra went to Eretz Yisrael? But isn’t it written:
Rachi non traduit
ומי החמיץ. כשעלה עזרא:
והכתיב. באגרת ששלח ביד עזרא לפחות שהיו לו בארץ יהודה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source